במהלך השנים האחרונות, צילומי הריון טבעיים ונאמנים למקור החליפו במעט את צילומי ההריון המבויימים בסטודיו, אנחנו רואים יותר ויותר נשים, לבושות בבגדים שלהן, מוצגות באופן טבעי וכמעט דוקומנטרי ובשלל לוקיישנים חיצוניים, וזאת במקום כנגד רקעי הסטודיו השחורים והלבנים.
גם אני משתדלת לצאת יותר החוצה לצילומים, לחוות משהו רך וקליל יותר, פחות מבויים ויותר טבעי.
אבל מידי פעם בפעם אני שמחה שיוצא לי להתקל בנשים שמחפשות משהו אחר לגמרי, משהו שהן בעצמן עוד לא ראו, רק בחלומות שלהן.
השיחה עם אפרת התחילה כמו שיחה רגילה בין צלמת הריון להריונית, השאלות הרגילות, ההסברים הרגילים וככל שהשיחה התקדמה והתחלנו להכיר האחת את השנייה מעט יותר הבנתי שעומדת מולי בחורה מיוחדת במינה.
אפרת כבר עשתה "וי" על צילומי הסטודיו הקלאסיים בהריון הראשון ולהריון השני חיפשה משהו אחר, משהו שאפילו אני עוד לא ידעתי שאני עומדת לצלם.. היה חשוב לאפרת לשלב את המשפחה היפה שלה בצילומים וכמאלפת כלבים והבעלים של "אילוף פראי" היא חיפשה דרך מיוחדת להדגיש את הזיקה שיש לה לתחום.
היא בחרה ליצור ביחד איתי זיכרון מדהים ומיוחד, כזה שישלב גם את ההריון שלה וגם את האהבה שלה לכלבים ולמקצוע האילוף.
"החלטתי לתפור שכמייה אדומה ולהצטלם עם שני כלבי אלסקן מלמוט ענקיים, זה אפשרי?" היא שאלה.
מיד נוצר בתוכי קולנפליקט.. הדבר הראשון שהרגשתי היה התרגשות מהעניין שצילומים כאלו עוררו בי, רגע לאחר מכן התחלתי מעט לחשוש.. כנראה שהיציאה מאיזור הנוחות שלי (צילומי ההריון הטבעיים) עוררה אצלי הרבה חששות, האם זה משהו שאני אוכל לצלם בהתאם לסגנון שלי? מי יהיה אחרי על ה"דוגמנים" החדשים שעל הסט? אני?? האם נספיק לצלם לפני שמחשיך?? מליון שאלות רצו לי בראש וכל התשובות שנתתי לעצמי היו "לא" , אבל לא עבר הרבה זמן ושמעתי את עצמי אומרת לאפרת בהתלהבות - "יו מדליק ברור שכן!!"
כנראה שההתרגשות שלי והעניין הרב שצילומים מהסוג הזה יצר אצלי עלה על כל מנגנון "הגנה" כזה או אחר.
יום הצילומים הגיע ואני עמדתי במקום בו קבענו להיפגש.
עדין במתח מבחינת שעות האור שנותרו לנו לצלם, הצצתי כל רגע אל עבר החניון ואז ראיתי אותם, זוג בהריון, תינוק מקסים וחמוד בעגלה וכלבת בורדר קולי יפהפיה.
התחלנו את הצילומים המשפחתיים ומשם עברנו לצילומי ההריון תוך כדי המתנה וציפייה לבואם של המודלים על ארבע.
קצת לפני השקיעה הם הגיעו, מהממים, יפים ו... גדולים!!
נתתי כמה הנחיות כלליות לגבי ההעמדה והמקום ומשם אפרת לקחה את את המושכות.
אני מורידה בפניה את הכובע על כך שהצליחה גם לארגן את הכלבים וגם להשתלט עליהם ובאותו זמן להצליח לספק מספר רב של העמדות ופוזיציות מעניינות. (ואיכשהו להיראות שלווה!)
כשאני עוברת על סט התמונות של אפרת אני מאוד שמחה שיצא לי לקחת חלק בזה, גם בגלל התוצאה היפה והמעניינת וגם בזכות השיעור הקטן שקיבלתי ביציאה מאיזורי הנוחות..
אני רוצה להוסיף תודה אישית מכל הלב לסמדר המדהימה שהגיעה עם דינקה וסילבר לצילומים, עברה מכשולים בדרכה (להקת ברווזים שובבים שקסמו במיוחד לכלבי הענק) ונתנה לנו יד חופשית ליצור בדיוק את הצילומים שחלמנו... תודה!
לעוד צילומים יפים ומרגשים היכנסו -http://www.grushkain.com/
ולמי שממש רוצה להישאר מעודכן בחבילות, מבצעים ותמונות מרגשות מוזמן להצטרף אלי לעמוד הפייסבוק - https://www.facebook.com/inbar.photo
גם אני משתדלת לצאת יותר החוצה לצילומים, לחוות משהו רך וקליל יותר, פחות מבויים ויותר טבעי.
אבל מידי פעם בפעם אני שמחה שיוצא לי להתקל בנשים שמחפשות משהו אחר לגמרי, משהו שהן בעצמן עוד לא ראו, רק בחלומות שלהן.
השיחה עם אפרת התחילה כמו שיחה רגילה בין צלמת הריון להריונית, השאלות הרגילות, ההסברים הרגילים וככל שהשיחה התקדמה והתחלנו להכיר האחת את השנייה מעט יותר הבנתי שעומדת מולי בחורה מיוחדת במינה.
אפרת כבר עשתה "וי" על צילומי הסטודיו הקלאסיים בהריון הראשון ולהריון השני חיפשה משהו אחר, משהו שאפילו אני עוד לא ידעתי שאני עומדת לצלם.. היה חשוב לאפרת לשלב את המשפחה היפה שלה בצילומים וכמאלפת כלבים והבעלים של "אילוף פראי" היא חיפשה דרך מיוחדת להדגיש את הזיקה שיש לה לתחום.
היא בחרה ליצור ביחד איתי זיכרון מדהים ומיוחד, כזה שישלב גם את ההריון שלה וגם את האהבה שלה לכלבים ולמקצוע האילוף.
"החלטתי לתפור שכמייה אדומה ולהצטלם עם שני כלבי אלסקן מלמוט ענקיים, זה אפשרי?" היא שאלה.
מיד נוצר בתוכי קולנפליקט.. הדבר הראשון שהרגשתי היה התרגשות מהעניין שצילומים כאלו עוררו בי, רגע לאחר מכן התחלתי מעט לחשוש.. כנראה שהיציאה מאיזור הנוחות שלי (צילומי ההריון הטבעיים) עוררה אצלי הרבה חששות, האם זה משהו שאני אוכל לצלם בהתאם לסגנון שלי? מי יהיה אחרי על ה"דוגמנים" החדשים שעל הסט? אני?? האם נספיק לצלם לפני שמחשיך?? מליון שאלות רצו לי בראש וכל התשובות שנתתי לעצמי היו "לא" , אבל לא עבר הרבה זמן ושמעתי את עצמי אומרת לאפרת בהתלהבות - "יו מדליק ברור שכן!!"
כנראה שההתרגשות שלי והעניין הרב שצילומים מהסוג הזה יצר אצלי עלה על כל מנגנון "הגנה" כזה או אחר.
יום הצילומים הגיע ואני עמדתי במקום בו קבענו להיפגש.
עדין במתח מבחינת שעות האור שנותרו לנו לצלם, הצצתי כל רגע אל עבר החניון ואז ראיתי אותם, זוג בהריון, תינוק מקסים וחמוד בעגלה וכלבת בורדר קולי יפהפיה.
התחלנו את הצילומים המשפחתיים ומשם עברנו לצילומי ההריון תוך כדי המתנה וציפייה לבואם של המודלים על ארבע.
קצת לפני השקיעה הם הגיעו, מהממים, יפים ו... גדולים!!
נתתי כמה הנחיות כלליות לגבי ההעמדה והמקום ומשם אפרת לקחה את את המושכות.
אני מורידה בפניה את הכובע על כך שהצליחה גם לארגן את הכלבים וגם להשתלט עליהם ובאותו זמן להצליח לספק מספר רב של העמדות ופוזיציות מעניינות. (ואיכשהו להיראות שלווה!)
כשאני עוברת על סט התמונות של אפרת אני מאוד שמחה שיצא לי לקחת חלק בזה, גם בגלל התוצאה היפה והמעניינת וגם בזכות השיעור הקטן שקיבלתי ביציאה מאיזורי הנוחות..
אני רוצה להוסיף תודה אישית מכל הלב לסמדר המדהימה שהגיעה עם דינקה וסילבר לצילומים, עברה מכשולים בדרכה (להקת ברווזים שובבים שקסמו במיוחד לכלבי הענק) ונתנה לנו יד חופשית ליצור בדיוק את הצילומים שחלמנו... תודה!
לעוד צילומים יפים ומרגשים היכנסו -http://www.grushkain.com/
ולמי שממש רוצה להישאר מעודכן בחבילות, מבצעים ותמונות מרגשות מוזמן להצטרף אלי לעמוד הפייסבוק - https://www.facebook.com/inbar.photo
