יום שני, 30 בספטמבר 2013

המדריך המקיף של איתי לסרבני שינה

את הרעיון לפוסט הזה גיליתי בבלוג משעשע וציני ביותר של אמא שמתעדת את הרגעים של הילדים שלה באחת הדרכים הכנות והשנונות ביותר..
עשיתי לו אדפטציה בהתאם למה שאני מכירה מהשובב הקטן שלי.. תהנו.

1. הסוד הוא ברגלים-
מגיעה השעה הזו של היום, כשאתם יודעים שהמקלחת וארוחת הערב קרבות ובאות ואחריהן באופן בלתי נמנע מגיעה שעת השינה.
אחת השיטות שעובדות באופן מוכח ובדוק היא ריצה, ר-ו-צ-ו-!
ההורים שלכם ינסו לתפוס אתכם, תחילה באופן פיזי ואחר כך גם בתחנונים, הבטחות למתנות, קינוח אחרי ארוחת הערב (אל תקנו את זה - מדובר בפיקציה זדונית במיוחד!) ועוד אי אלו דרכים אחרות. (הם לרוב מאוד יצירתיים)
אז פשוט רוצו, בכל כוחכם, התחמקו, תברחו, תשתחלו, תתחבאו - רוצו!
גם אם לרגע נתפסתם,אל תתנו לזה להוציא לכם את הרוח מהמפרשים ואל תרימו דגל לבן!
השתחלו לכם החוצה מהחולצה והמכנס שאמא ואבא נאחזים בהם והמשיכו לרוץ עירומים!



2. ארוחת הערב - ארוחה שיש להתענג עליה-
הכלי הזה הוא יעיל ביותר במיוחד עבור אלו מאיתנו שנוהגים לאכול מעט בארוחת הצהרים.
אחרי שגרמתם להם לבכות מרוב תסכול על כך שאתם לא מוכנים לקחת עוד ביס אחד מהאפונה, העוף והאורז בארוחת הצהריים, הם לא ידעו את עצמם מרוב אושר על ההנאה שלכם מכל ביס קטנטן מהחביתה או חתיכת עגבנייה פיצפונת.
הורים לא אוהבים לחשוב שאנחנו הולכים לישון רעבים אז קחו את הזמן והשתדלו לאכול לאט ככל הניתן...



3. שיטת העוד פעם -
אין כמו סיפור של לפני השינה... שלב ראשון למהלך המבריק הזה הוא לעמוד מול מדף הספרים עם אצבע בפה ולהגיד אמממ.. אמממ.. אמממ.. כדי להמחיש שאתם בתהליך בחירת סיפור.
השלב השני הוא לבחור 4 ספרים אותם תרצו שיקריאו לכם, שימו לב! הם ינסו להניא אתכם מבחירת מספר רב כל כך של ספרים, הם יציעו רק שניים, אחרי משא ומתן קצר, תסכימו להתפשר על שלושה.
השלב השלישי, היו חכמים בבחירות שלכם, קחו ספר עב כרס שבו לפחות שלושה סיפורים קצרים ביחד.
לוקח להם נ-צ-ח לסיים להקריא אותם!
והשלב האחרון, שלב העוד פעם, תפקחו עיניים גדולות אוהבות ובקול המתוק ביותר שתצליחו לגייס תבקשו... "עוד פעם..." למתקדמים ביניכם שיודעים לשלוט על טונציית הדיבור שלכם, ניתן לשלב "בבקשה" ארוך מתנגן ומתחנחן.



4.הכל או כלום!
זהו, אתם כבר רחוצים, אכולים, עם הפיג'מה במיטה.. תדעו שייתכן שהקרב כבר אבוד..
זה הזמן למכה האחרונה שבאופן הגיוני היא גם מתחת לחגורה.
כרכו עצמכם סביב צוואר ההורה ולחשו להם באוזנם- "אני אוהב אותך", לטפו את שיערם, הניחו יד רכה על כתפם ופשוט ספרו להם כמה אתם אוהבים אותם, הם לא יעזבו אתכם דקות ארוכות מרוב התרגשות על פרץ האהבה הפתאומי שלכם.
מי שיודע לדבר טוב וברור, ספרו סיפורים מהגן, זה לא משנה אם אתם ממציאים בכלל, הרי הם רגילים לשמוע רק את המילה "כיף" לשאלה "איך היה בגן" והם כבר צמאים לפיסות מידע חמות מהגן...

מקווה שהוספתי לכם תובנות ושיטות בדוקות להתחמק מהמיטה,
בפוסט הבא נדבר על איך להימנע מהרגע שבו אמא מסתכלת על השעון וקוראת לנו הביתה בדיוק כשתפסנו את המגלשה השווה .
שלכם,
איתי.

נ.ב
תראו את האתר היפה של אמא שלי - http://www.grushkain.com

ואתם יכולים לעשות לה לייק, אני בטוח שהיא תשמח מאוד!
 http://www.facebook.com/inbar.photo
https://plus.google.com/115890589696126042151/posts

יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

אליי.... עיניים אלי... הטיפים שיוסיפו לצילומי הילדים שלנו

צילום ילדים הוא משהו שצלמים רבים נוטים להימנע ממנו, יש משהו ברצונות החופשיים של הקטנטנים האלו שלעיתים מרתיע..
צלמים שדווקא הצליחו לראות את הקסם שבלתעד ילד לא יכולים לחשוב על לחזור לצלם שום דבר אחר!!
לאלו מאיתנו שיש להם ילדים, אחיינים, אחים קטנים וכו' והצליחו לתפוס פעם חיוך מלא שיניים ישר למצלמה, וודאי יוכלו להבין את הקסם הזה עליו אני מדברת!!
תמונה כזו, שכשרואים אותה גם מרגישים אותה.. ישר בלב...
אז איך בעצם עושים את זה??

1. הכנה מראש
הגדירו לעצמכם מה חשוב לכם בצילום, האם חשובה לכם תשומת הלב של הילד? שיסתכל ישר למצלמה? או שאולי תעדיפו דווקא לתפוס אותו עסוק, מהצד, משחק בקוביות, מפריח בועות סבון או סתם מסתכל אל אבא (וכו'..)
ברגע שתדעו מה אופי הצילום שאתם מחפשים כבר יהיה לכם קל יותר להגיע לתוצאה הרצויה.
חישבו על רקע.. מה תרצו לראות באלבום התמונות שלכם? אולי את הבית היפה שלכם כרקע לילד, אולי מדשאה ירוקה או שיח פורח, צאו וחפשו את המיקום המושלם עבורכם כדי ליצור בו זכרונות.

צילומי ילדים

צילומי ילדות

2. היו מוכנים תמיד
כאמא אני הראשונה שתעיד שהדברים לא תמיד הולכים כמו שרצינו...
אני מזמינה אתכם לקרוא את הפוסט שלי, הנסיכה והעדשה, שמציג בדיוק כמה קשה זה לפעמים לתכנן צילומים לילדים שלנו, במיוחד כשהרצונות שלנו מתנגשים בשלהם..
תדאגו שהמצלמה תמיד תהיה בהישג יד!! לצלמים החובבים המשתמשים במצלמות רפלקס, תדאגו שהעדשה המתאימה תהיה מורכבת ושכל ההגדרות הידניות יהיו מכוונות בהתאם לתנאי התאורה מבעוד מועד..
כי כולנו יודעים שהרגעים היפים והמיוחדים ביותר קורים - פתאום!!

צילומי ילדים טבעיים

צילומי ילדים בבית

צילומי ילדים ייחודיים

3. מיקוד ותשומת לב
צילומים בסגנון אחד על אחד, אתם מול הילד, הם צילומים יותר מאתגרים, זה עלול להיות קשה, מסובך ולפעמים אפילו מתסכל מסיבה אחת פשוטה-
אתם שם, מאחורי המצלמה, עושים קולות כדי ללכוד את מבטם ואולי לעורר איזה חיוך מזדמן אבל הם... פחות בקטע, זה קשה להם להגיב לנו כשהם לא רואים אותנו ולכן קחו לכם מספר עזרים..
- אבא/ אח גדול/ סבתא/ דוד - תדאגו שיהיה איתכם אדם נוסף אותו הילד מכיר ואוהב שישעשע אותם בזמן שאתם מצלמים, תמונות בהן אתם על הרצפה בגובה הילד והוא מרים את עיניו לאדם שמחוץ לפריים הן תמונות שמצליחות לרגש בכל פעם מחדש!
בקשו מהאדם שמשעשע ומפעיל את הילד שיעמוד ממש מעל ראשכם כדי שפני הילד יפנו לכיוון המצלמה.
- רעשן, צעצועים, בובות -הילדים שלנו אוהבים את הצעצועים שלהם, עם ילדים בין הגילאים של כמה חודשים ואפילו עד שנתיים, רשרוש רעשן שובה את ליבם ומייד ממקד את תשומת ליבם לאותו החפץ.
החזיקו ביחד האחת את המצלמה וביד השניה את הרעשן או הבובה וכשתהיו מוכנים נענעו את הרעשן כדי ללכוד את מבטו של הילד, ברוב המקרים התוצאה תהיה מדהימה!
- קולות - אל תתביישו!! התחברו לקולות הנביחות, היללות או במקרה שלי לקולות היודל מצד אימי או לקולות הצהלולים מצד אבי, הכל, אבל הכל כדי להשיג את תשומת ליבם :)

צילומי ילדות בסטודיו
צילומי ילדים בסטודיו
צילום ילדים בסטודיו

 4. אביזרי D.I.Y
אני במסע תמידי של חיפוש אביזרים חדשים ומדליקים לסטודיו שלי ולצילומי החוץ, אבל אני גם חובבת מאוד גדולה של אביזרי "עשו זאת בעצמכם"
כשלא היה לי סטודיו לא השתלם לי להשקיע באביזרים וברקעים לשימוש פרטי אז יצרתי לי כאלה...
הנה כמה מהאהובים עלי לאורך השנים:
-בריסטולים - כדי ליצור רקע אחיד ממש כמו בסטודיו ניתן לרכוש בריסטול גדול ולהדביק אותו לקיר ולרצפה כדי ליצור משטח אחיד עליו נושיב או נשכיב את הילד (מומלץ לגילאים הצעירים יותר לפני שהשובבים לומדים לברוח.. )
- גלילי עטיפות למתנות - עטיפות מתנה הן צבעוניות ומעניינות ומאוד שימושיות כרקע, גם כאן, נדביק אותן לקיר ולרצפה או רק לקיר ונעמיד לפניו את הילד - רק הקפידו לברר שגליל העטיפה מספיק ארוך ורחב.
* למצלמים עם מצלמות רפלקס ניתן להשקיע בפלאש חיצוני ולכוונו למעלה לתקרה כדי לפזר אור באופן שווה וטבעי, לרוב התוצאות מאוד מספקות!!
- שרשראות דגלים - מי אמר שצריך לקנות?? ניתן לגזור משולשים בגדלים זהים מבריסטולים צבעוניים, לדאוג להתאמת צבעים נעימה שמורכבת משניים או שלושה גוונים ולתלות על חוט.
אחרי שסיימנו להכין אותם פשוט תולים אותם מאחורי הילד וזה נותן לנו רקע מעניין ומושקע!
- בדים ווילונות - אני חולת ווילונות, אני נעזרת בהם המון בצילומי ההריון שאני עושה בסטודיו או בצילומי הילדים והמשפחה בחוץ.
לא חייבים להביא ווילון, ניתן לקחת את הכילה מחדר השינה של הילדים, לתלות אותה על עץ והרי לכם תמונה מיוחדת ומרגשת מאוד של האוצר הקטן שלכם.

צילום לדים יומולדת



צילומי ילדים בטבע

צילומי ילדים בחוץ

5. עקרון הפשטות
שמרו על התמונות שלכם טבעיות ופשוטות, רדו על הברכיים או אפילו לשכיבה מלאה כדי לצלם את ילדיכם בתוך עולמם ולא מגבוה.
צלמו אותם אוכלים, משחקים, קוראים ספר או ישנים, צרו להם זיכרון אותנטי ופשוט שלהם..

צילום ילדים אומנותי

צילמי ילדים אומנותיים

למת ילדים

6. תאורה
למי שלא עובד עם עזרי תאורה מקצועיים מומלץ למצוא את האיזורים המוארים ביותר בבית ושם לצלם, תמונה טובה תלויה באור טוב!
לא כל אור חזק הוא אור טוב, חשוב להימנע מאור ישיר ומסנוור על מנת שלא לגרום לנקודות שרופות בתמונה שלנו.
אם בחרתם לצלם בחוץ עשו זאת בשעות בהן השמש לא חזקה, מוקדם בבוקר או בשעות הערב לפני השקיעה.
אחד היתרונות בתקופת הסתיו הקרבה היא העננות הנעימה שבזכותה ניתן לצלם לפעמים גם בשעות הבוקר המאוחרות או אחר הצהריים.

צלמת ילדים המלצה

צילומי ילדים מומלצים

מקווה שכלים אלו יתנו לכם חשק ורצון ליצור עבורכם זיכרונות מרגשים של אהבה..
אל תפסיקו לצלם!
אם יש לכם דוגמאות לתמונות שעשיתם בעזרת חלק מהכלים בפוסט, אתם מוזמנים לשלוח אותם למייל inbar.photo@gmail.com עד לתאריך 20.10.13
התמונה הטובה ביותר תזכה לעיבוד שלי ולעיצוב חמוד (כקובץ)
צלמת ילדים המלצות

בקרו אותי באתר שלי - http://www.grushkain.com

מזמינה אתכם להצטרף אלי גם לעמוד הפייסבוק שלי ולהמשיך לעקוב אחרי רעיונות צילום והשראות בעתיד:
http://www.facebook.com/inbar.photo
https://plus.google.com/115890589696126042151/posts

יום שני, 16 בספטמבר 2013

המסע המופלא

כשאיתי היה בן שנה וחמישה חודשים, רן ואני השתעשענו עם המחשבה על הריון נוסף וכמובן אח או אחות קטנים לאיתי...
ניגשנו למלאכה בחצי צחוק ובכלל לא באותה רצינות תהומית כמו בתקופה שהחלטנו להביא ילד בפעם הראשונה.
יום אחרי הביוץ הראשון כבר התבדחתי בעבודה עם חברות קרובות על כך שאני בהריון, אז כדאי שאשתה הרבה מים ואוכל בצהרים רק אוכל "בריא"...
אף אחת לא לקחה אותי ברצינות.. אבל אני, למרות כל ה"צחוקים" סביב הנושא, כבר ידעתי.. בעוד תשעה חודשים אהיה אמא לשניים.
בדיקת ההריון הראשונה הראתה רק פס אחד... וגם הבדיקה השנייה.. אבל שוב, אני הרי ידעתי.
השלישית הראתה פס אחד ברור ו.. פס נוסף... מאוד לא ברור, מאוד קטן וחלש, פס עדין שהעיד על השינוי שבדרך.
שלא כמו בהריון הראשון, פרחתי.. הבנתי מה זאת אומרת "להיראות קורנת" בהריון, למרות הבחילות, הרגישות לריחות והעייפות שמלוות את השליש הראשון, החיוך לא ירד מפני ושמרתי לי כל רגע ורגע בהריון הזה.
תכננתי בקפידה את כל מערך צילומי ההריון שאני אעשה לעצמי, כדי לפצות על ההריון הראשון שלא תועד בשום צורה ואופן.
כתבתי כמעט בכל יום מה אני מרגישה ואיך היו הבדיקות והתחלתי לצלם בסמארטפון את הבטן ואת תהליך הגדילה שלה.
האינסטגרם שלי הפך למקדש של זיכרונות מהימים שלפני ואחרי בואה של עמית.
היה משהו מאוד נחמד באפשרות הזו לתעד בפשטות את תהליך ההריון והלידה בלי הצורך להוציא את המצלמה, להרכיב עדשות, לבחון תאורה ולעבד אחר כך במחשב.. פשוט מצלמים, בוחרים פילטר באינסטוש והרי לכם דרך מקורית ואישית לתיעוד שלבי ההריון שלכן.
כמובן שלא הסתפקתי רק בזה וגם עשיתי צילומי חוץ בחודש שישי, סטודיו בחודש שמיני ושוב כמה תמונות חוץ אחרונות לפני הלידה בחודש התשיעי..
ככה נראה המסע המופלא שלי..
כמה נפלא זה שאפשר לשמור על זיכרון...


בקרו אותי באתר שלי - http://www.grushkain.com

מזמינה אתכם להצטרף אלי גם לעמוד הפייסבוק שלי ולהמשיך לעקוב אחרי רעיונות צילום והשראות בעתיד:
http://www.facebook.com/inbar.photo
https://plus.google.com/115890589696126042151/posts

יום שבת, 14 בספטמבר 2013

תחלמי לי חלום

אחרי ערב מהנה במיוחד של התכתבות עם חברה-צלמת-קולגה-גורו, נשארתי עם לב מלא ודף ריק...
אבל מהר מאוד המילים החלו להגיע.
את השיחה ביננו סיימנו בברכת חלומות פז ובקשה אחת מעוררת השראה מצידה - לכתוב לה חלום...
הדרך שלי לכתוב חלומות היא על ידי צילום.
הצבעוניות, הרקע, הרגש שמיתרגם לפיקסלים ואחר כך ללב הצופה... כל אלה הם האמצעי שלי להגשת חלומות,
מה שהזכיר לי מייד את החלום האחרון שיצא לי לחלום עבור חברה קרובה מאוד שהזמינה אצלי צילומי משפחה.
אני מכירה את יוליה כבר כמעט 8 שנים.
עבדנו ביחד באותה חברה, תיכננו את החתונות שלנו באותו זמן והיינו בהריון ביחד...
כפועל יוצא גם גידלנו ילדים בדיוק באותו גיל.
ניגשתי לעבודה - ליצור עבורה חלום משפחתי לצילומים לכבוד ראש השנה בלוקיישן חיצוני.
חלמתי על ירוק - צהבהב עם נגיעות תכלת, חלמתי על בדים רכים שעפים ברוח...
חלמתי על צחוק, מבט, רוך ואהבה... ואני שמחה מאוד שיצא לי להגשים עבורם את החלום...
לבקשת חברתי הצלמת-קולגה-גורו כבר חלמתי.. חלום עדין, סגלגל, מעונן ונוגה...
מה החלום שלכם?










בקרו אותי באתר שלי - http://www.grushkain.com

מזמינה אתכם להצטרף אלי גם לעמוד הפייסבוק שלי ולהמשיך לעקוב אחרי רעיונות צילום והשראות בעתיד:
http://www.facebook.com/inbar.photo

יום שישי, 6 בספטמבר 2013

הנסיכה והעדשה

לפעמים התחושה הזו פשוט מתגנבת ממקום נסתר בבטן שלי, היא זוחלת לה למעלה לכיוון הראש ובדרך עושה עצירה עמוק עמוק בלב.
כשהיא מתפרצת, אותה תחושה תופסת אותי לא מוכנה ולרוב אני גם לא יודעת איך להכיל אותה.
לתחושה שלי ישם שם, היא מוכרת בעולם כולו כמוזה... וכשהיא תוקפת אותי, היא פשוט לא מרפה עד שאני מגשימה באופן פיזי את התמונה הבדיונית שבליבי..
ביום ראשון האחרון חזרתי בשעת צהריים הביתה באוטובוס, השמש סנוורה אותי לרגע אחד קצרצר, אבל לי זה הספיק.. כבר יכולתי לראות את התמונה של עמית שאצלם באותו אחר צהריים שמשי.
הייתי כל כך עמוק בתוך המחשבה הזו שפספסתי את התחנה שבה הייתי אמורה לרדת והמשכתי עם קו 63 עוד שתי תחנות...
כבר יכולתי ממש לראות אותה לנגד עיני, ילדה יושבת על כר דשא, צוחקת ושמחה.. והשמש העדינה של סוף היום צובעת ומנקדת עבורה את הרקע הפורח שמאחוריה.
נפגשתי בגינה עם צלמת נוספת, נועה, והבת שלה, עפרי, שגדולה מעמית שלי בחודש.
דיברנו, צחקנו, נדנדנו את הקטנות, עד לשלב שבו השמש היתה בדיוק כמו שרציתי אותה.
ניגשתי למלאכה, מוכנה לפרוק את כל שחלמתי עבור עמית.
הנחתי אותה בעדינות על הדשא והנה התמונה הנכספת כבר מול עיני.. ופתאום...
בכי.
לא בכי חמוד ומתלונן אם כי בכי נוראי מהסוג שרק חיבוק אוהב של אמא יכול להפסיק.
מה עושים עכשיו? אני חייבת לצלם!! אני כבר שם! עם האצבע על ההדק!!
החזרתי את עמית בתסכול רב לעגלה.
הסתכלתי שוב לכיוון המדשאה והשמש שחלמתי עליהם בדיוק כך וכל מה שיכולתי לראות היה את עפרי, שישבה בנוחות על הדשא מחויכת..
שאלתי את נועה אם היא תתנגד שאצלם אותה וקיבלתי אור ירוק.

חזרתי הביתה עם תמונות אבל משהו היה חסר.
התמונה של עמית והשמש לא עזבה אותי...
גם בהכנות לחג וגם בחג עצמו מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב לאותה התמונה.
היום נסענו להתארח בקיבוץ המעפיל אצל גיסי וגיסתי. צילמתי שם את ההריון שלהם לפני שלושה שבועות.
פתאום התמונה היתה ברורה, כר הדשא בקיבוץ, השמיכה עליה עמית תשב, השמלה שהיא תלבש והרקע... הכילה שכבר לא בשימוש.
בשעה 5 אחר הצהריים התחלתי להקים את הסט שפשוט סרב לעמוד יציב.
הרוח העיפה את הכילה שהפילה את הסטנד כולו פעם אחר פעם...
וכך קרה שכולנו התגייסנו לצלם את עמית, רן היה אחראי על השמלה והסידור של הכתר והכתפיות, חמי וחמותי החזיקו את הסטנדים עליהם היתה תלויה הכילה, גיסי העסיק את איתי שלא ישתעמם, גיסתי הצחיקה את עמית בזמן הצילומים ואני.. צילמתי.
שישה אנשים בוגרים כדי לצלם נסיכה אחת קטנה...

הנה כמה מהתמונות של עפרי מיום ראשון ושל עמית מהיום.














בקרו אותי באתר שלי - http://www.grushkain.com

מזמינה אתכם להצטרף אלי גם לעמוד הפייסבוק שלי ולהמשיך לעקוב אחרי רעיונות צילום והשראות בעתיד:
http://www.facebook.com/inbar.photo