המסע המופלא

כשאיתי היה בן שנה וחמישה חודשים, רן ואני השתעשענו עם המחשבה על הריון נוסף וכמובן אח או אחות קטנים לאיתי...
ניגשנו למלאכה בחצי צחוק ובכלל לא באותה רצינות תהומית כמו בתקופה שהחלטנו להביא ילד בפעם הראשונה.
יום אחרי הביוץ הראשון כבר התבדחתי בעבודה עם חברות קרובות על כך שאני בהריון, אז כדאי שאשתה הרבה מים ואוכל בצהרים רק אוכל "בריא"...
אף אחת לא לקחה אותי ברצינות.. אבל אני, למרות כל ה"צחוקים" סביב הנושא, כבר ידעתי.. בעוד תשעה חודשים אהיה אמא לשניים.
בדיקת ההריון הראשונה הראתה רק פס אחד... וגם הבדיקה השנייה.. אבל שוב, אני הרי ידעתי.
השלישית הראתה פס אחד ברור ו.. פס נוסף... מאוד לא ברור, מאוד קטן וחלש, פס עדין שהעיד על השינוי שבדרך.
שלא כמו בהריון הראשון, פרחתי.. הבנתי מה זאת אומרת "להיראות קורנת" בהריון, למרות הבחילות, הרגישות לריחות והעייפות שמלוות את השליש הראשון, החיוך לא ירד מפני ושמרתי לי כל רגע ורגע בהריון הזה.
תכננתי בקפידה את כל מערך צילומי ההריון שאני אעשה לעצמי, כדי לפצות על ההריון הראשון שלא תועד בשום צורה ואופן.
כתבתי כמעט בכל יום מה אני מרגישה ואיך היו הבדיקות והתחלתי לצלם בסמארטפון את הבטן ואת תהליך הגדילה שלה.
האינסטגרם שלי הפך למקדש של זיכרונות מהימים שלפני ואחרי בואה של עמית.
היה משהו מאוד נחמד באפשרות הזו לתעד בפשטות את תהליך ההריון והלידה בלי הצורך להוציא את המצלמה, להרכיב עדשות, לבחון תאורה ולעבד אחר כך במחשב.. פשוט מצלמים, בוחרים פילטר באינסטוש והרי לכם דרך מקורית ואישית לתיעוד שלבי ההריון שלכן.
כמובן שלא הסתפקתי רק בזה וגם עשיתי צילומי חוץ בחודש שישי, סטודיו בחודש שמיני ושוב כמה תמונות חוץ אחרונות לפני הלידה בחודש התשיעי..
ככה נראה המסע המופלא שלי..
כמה נפלא זה שאפשר לשמור על זיכרון...

בקרו אותי באתר שלי - http://www.grushkain.com

מזמינה אתכם להצטרף אלי גם לעמוד הפייסבוק שלי ולהמשיך לעקוב אחרי רעיונות צילום והשראות בעתיד:
http://www.facebook.com/inbar.photo
https://plus.google.com/115890589696126042151/posts