כמו לטבע, גם ללב ארבע עונות

אחחחח.. הסתיו, הסתיו... כמה שאני אוהבת את התקופה הזו.
כשהייתי ילדה קטנה אני זוכרת את אמא שלי יושבת במרפסת בתקופת החגים ומברכת על בואו של הסתיו.
אני מניחה שהאהבה העזה שלי לתקופה הזו של הסתיו והחורף דבקה בי ממנה.
כנערה, עם הסימן הראשון לבריזה קרירה ולעננים אפורים הייתי פוקדת את המרפסת בבית הורי עם כוס קפה ומחברת ומעלה את מחשבותי על הדף.
זה גם בערך מה שאני עושה עכשיו.
זה הזמן עבורי לחשבון נפש, להסתגרות חיובית עם מחשבותי וזו גם תקופה להוציא את מלתחת החורף מהארון (!!)
השבוע אני מתארחת אצל אמאבא בכפר סבא כי רן נסע לחו"ל מטעם העבודה.
כאן, בכפר, אני באמת מצליחה להינות יותר מסימני הסתיו, האויר כאן קריר יותר ופחות דחוס ומהמרפסת שבבית הורי אני יכולה לראות את שמיים מלאים בעננים.. והזכרונות.. עולים וגואים.. אופפים אותי בתחושה נוסטלגית של ריח של גשם ראשון, סריגים שעכשיו כובסו ועור של מגפיים חדשות.
השנה עם הטיפות הראשונות כבר נכנסתי לאווירה.
חשבתי על שמיים אפורים ושלכת.. חשבתי על איתי ועמית יושבים ומשחקים בערמות של עלים צהבהבים..
אבל בארצנו הנחמדת ישנם עצים ירוקי-עד למכביר ולא יותר מידי עצים המשירים עליהם בגוונים של אדום, כתום וצהוב..
דווקא היום כשטיילתי איתם אחר הצהרים נתקלתי בגינה קטנטנה, אפילו לא ממש גינה אלא מקום עם קצת עצים בין כמה בתים ועל הרצפה היו פזורים להם מעט עלי שלכת...
חזרתי הביתה בזריזות, לקחתי את המצלמה ויצאתי למרוץ נגד השמש כדי להספיק לצלם את הילדים באוירה סתווית.
איתי לא ממש היה בקטע ורק רצה לצלם את הרובוטריק החדש שלו ועמית התעניינה יותר בלאכול עלים ובוץ אבל כמובן שיצאו מספר תמונות חמודות..

בקרו אותי באתר שלי - http://www.grushkain.com

מזמינה אתכם להצטרף אלי גם לעמוד הפייסבוק שלי ולהמשיך לעקוב אחרי רעיונות צילום והשראות בעתיד:
http://www.facebook.com/inbar.photo
https://plus.google.com/115890589696126042151/posts