אחחחחח החופש הגדול...
אין שנה בה אני לא מעלה פוסט על החג הגדול ביותר לילדים הלוא הוא החופש הגדול (ולא ממש פורים בניגוד לדיעה הרווחת)
אז כבר אמרתי ולא פעם, שגדול הוא כן, אבל חופש... הוא לא ממש, לפחות לא להורים שביננו.
אנחנו דואגים לאשר ימי חופשה מול מקומות העבודה או להאציל סמכויות לסבים וסבתות או כמו במקרה שלי, לעבור לעבוד בשעות הלילה, ממש עד השעות הקטנות, הכל כדי לפנות את הימים שלנו לחלוטין ולחלוק אותם עם הילדודס החופשיים שלנו.
החופש הגדול מאופיין אצלי כמסע חיפוש... אני כל היום מחפשת.. בעיקר מה אפשר לעשות במזגן.
אז היום היה לי יום ריק וילדה אחת משועממת, בשלב מסויים משחקי הקופסא, מגדלי הקוביות וכל הפזלים שבעולם כבר לא יכלו עליה ואני מצאתי את עצמי פוזלת לכיוון שלט הטלויזיה...
מה אפשר לעשות? מה יעניין ילדה קטנה? אולי טיול? אבל טיול לאן? אולי יצירה? אבל איזו יצירה? ובסוף החלטתי לשלב בין שניהם ולקחת אותה לטיול אל חנות הבדים כדי ליצור לנו צהריים של כיף.
סיפרתי לעמית שאנחנו הולכות ליצור לה שמלת פיות יפה ואולי גם לצלם אותה (אם היא תצא בסדר ולא עקומה.. צלמת, צלמת אבל עם שתי ידיים שמאליות) חיוך התרגשות קטנטן נרשם בפניה של ביתי...
נתתי לה להסתובב בין הבדים ולבחור את צבע השמלה וסרטי הסאטן ("רק לא ורוד עמיתי, בבקשה!")
חזרנו הביתה, גזרנו את הבד, מדדנו עם חוט גומי את היקף פלג הגוף העליון ויצרנו לולאה במידותיה של עמית, סידרנו את כל סרטי הסאטן בפינה, ממתינים לקשט את גוף השמלה ולבסוף כשכל החומרים היו מוכנים התחלנו לשזור אותם על גבי חוט הגומי.
יצירת הלולאות היתה טיפונת קשה לעמית היות ואורך הבד היה יחסית ארוך וגם היה הרבה ממנו, אז מיניתי אותה כאחראית על ההידוק של הלולאות לגומי בזמן שאני הוספתי עוד ועוד לולאות.
בשלב מסויים היא עזבה אותי לטובת מנוחת צהריים ומצאתי את עצמי עומלת על השמלה הקלילה לבדי, עובדת מהר מהר כדי שהיא תהיה מוכנה עד שעמית תתעורר משנת הצהריים ואוכל להפתיע אותה.
אני מודה ומתוודה שבראש שלי התוצאה נראתה אחרת לגמרי, יותר ארוכה ועם גימור יותר מדוייק, אבל השמחה של עמית כשהיא התעוררה וראתה את השמלה שלנו, שאנחנו יצרנו ביחד, גרמה לי לחשוב ולהרגיש כאילו יצרנו את השמלה הכי יפה בעולם.

יש לי הרגשה שכל יום יהיה לנו חג פורים בבית עם שמלת הנסיכות החדשה של עמיתי ויש כיוון חזק ביותר לארון שלם עם וורסיות צבעוניות ושונות של השמלה המקסימה הזו שכל כך פשוטה להכנה.
אז איך עושים ומה עושים?
מצרכים:
1. חוט גומי (אני קניתי חבילה באורך של כמה מטרים טובים)
2. בד טול- שלושה וחצי מטרים - לגילאי שנתיים עד שלוש , ככל הילדות גדולות יותר יש צורך ביותר בד.
3. סרטי סאטן ליצירת הכתפיות וסרט הקשירה בחזה/ מותן
4. מספריים
-עלות כוללת - 60 שקלים

אופן ההכנה:
יוצרים לולאה בהתאם למידות בית החזה
גוזרים לאורך שכבה כפולה של בד טול (אורך כל מקטע כמטר)
קושרים קשירת "עניבה" פשוטה סביב לולאת הגומי באופן אחיד לכל אורכה
כשהשמלה כבר לגופה של הילדה קושרים במקומות הנכונים את כתפיות הסאטן
מסיימים בהידוק של חלקה העליון של השמלה עם סרט סאטן וניפוח קל של שכבת הטול התחתונה

שיהיה לנו חופש גדול שכולו קסם!

מזמינה אתכם לבקר באתר שלי - http://www.grushkain.com

ולהצטרף אלי גם לעמוד הפייסבוק שלי ולהמשיך לעקוב אחרי רעיונות צילום והשראות בעתיד:
http://www.facebook.com/inbar.photo
https://plus.google.com/115890589696126042151/posts