השנה נסענו להתארח בשבועות אצל ההורים של רן.
כל נסיעה כזו היא הזדמנות "צילומית" נהדרת עבורי במיוחד בגלל החצר היפה והמטופחת שלהם.
הרבה מתמונות המשפחה שלנו הן מאותה חצר.
כמובן שגם הפעם חשבתי ותכננתי איך לצלם את עמית לכבוד חג השבועות הראשון שלה... ידעתי שאני רוצה תמונות משותפות של שתינו וגם תיארתי לעצמי שכרגיל, רן לא ממש יתלהב להיות "הצלם"... לכן כשארזתי, הבאתי איתי גם את השלט הרחוק של המצלמה.
במשך דקות ארוכות ניסיתי למקם ולכוון את המצלמה כדי להצליח לתפוס את שתינו יושבות יחד, לבושות בלבן עם זרים לבנים על הראש.. אבל כל מה שהצלחתי לצלם היה את הרגליים שלי...
וגם את הרצל שהסתנן לי לאחת התמונות..
לבסוף בדיוק כשעמדתי כבר להתייאש ולהכניס בחזרה את המצלמה לתיק, הגיע רן עם נכונות לצילומים.. אבל רק 2 פריימים...
רצתי מהר אל עמית, הלבשתי אותה בשמלה הלבנה וחבשתי במהירות את הזרים לראשנו והתישבנו בחצר.
אני חושבת שרן יכול היה להיות צלם תינוקות ומשפחה די טוב.
בינתיים הוא מעדיף שלא להיות מאחורי המצלמה (או לפניה) ומשאיר את הכבוד לי...
כל נסיעה כזו היא הזדמנות "צילומית" נהדרת עבורי במיוחד בגלל החצר היפה והמטופחת שלהם.
הרבה מתמונות המשפחה שלנו הן מאותה חצר.
כמובן שגם הפעם חשבתי ותכננתי איך לצלם את עמית לכבוד חג השבועות הראשון שלה... ידעתי שאני רוצה תמונות משותפות של שתינו וגם תיארתי לעצמי שכרגיל, רן לא ממש יתלהב להיות "הצלם"... לכן כשארזתי, הבאתי איתי גם את השלט הרחוק של המצלמה.
במשך דקות ארוכות ניסיתי למקם ולכוון את המצלמה כדי להצליח לתפוס את שתינו יושבות יחד, לבושות בלבן עם זרים לבנים על הראש.. אבל כל מה שהצלחתי לצלם היה את הרגליים שלי...
וגם את הרצל שהסתנן לי לאחת התמונות..
לבסוף בדיוק כשעמדתי כבר להתייאש ולהכניס בחזרה את המצלמה לתיק, הגיע רן עם נכונות לצילומים.. אבל רק 2 פריימים...
רצתי מהר אל עמית, הלבשתי אותה בשמלה הלבנה וחבשתי במהירות את הזרים לראשנו והתישבנו בחצר.
אני חושבת שרן יכול היה להיות צלם תינוקות ומשפחה די טוב.
בינתיים הוא מעדיף שלא להיות מאחורי המצלמה (או לפניה) ומשאיר את הכבוד לי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה